אכיפה מינהלית

מתוך פרסומי הרשות לניירות ערך.

בראשית 2011 נכנס לתוקפו חוק ייעול הליכי אכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 ("חוק האכיפה המנהלית"). בחוק יוסד מנגנון אכיפה מנהלית חדש שמתקיים במקביל לאכיפה הפלילית הקיימת בחוק ניירות ערך. על פי החוק הוקמה ועדת אכיפה מנהלית המונה 6 חברים, אשר פועלת במותבים של שלושה. שני חברים משמשים כיושבי ראש המותב והינם עובדי רשות. על פי מדיניות יושב ראש הרשות נבחרו יושבי ראש, שופטים מחוזיים בדימוס, שאינם נמנים עם סגל עובדי הרשות הקיים והם עוסקים במסגרת הרשות אך ורק בתפקידם כיושבי ראש המותבים. ארבעה חברים נוספים נבחרו על פי החוק על ידי שר המשפטים, שניים מתוכם משפטנים ושניים אנשי שוק ההון והתחום הפיננסי.

ההליכים המנהליים כנגד מפרים נפתחים בהחלטת יושב ראש הרשות. לפיכך הוקמה מחלקת אכיפה מנהלית המשמשת כתביעה מנהלית ברשות, אשר מגבשת כתבי טענות מנהליים, לאחר מעבר על חומר הבירור המנהלי שמועבר אליה ממחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. לאחר מכן מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית את תיק התביעה בשם הרשות בפני מותבי וועדת האכיפה המנהלית. ההליכים בפני הוועדה כוללים הליכי אכיפה בשל הפרות מנהליות של חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"), חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ("חוק הייעוץ"), וחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 ("חוק השקעות משותפות בנאמנות") (כל השלושה יחד ייקראו להלן: "חוקי ניירות ערך"). בנוסף לכך, יידונו בפני הוועדה גם הליכים של בטול רישיון או התלייתו בשל פגם במהימנות של בעל רישיון יחיד על פי חוק הייעוץ.

כמו כן, על פי חוק האכיפה המנהלית, ליו"ר הרשות סמכות, באישור מותב הוועדה המנהלית, להתקשר עם חשוד בהפרה בהסדר אכיפה חלף ניהול חקירה פלילית, בירור מנהלי או הליך מנהלי בפני ועדת האכיפה  המנהלית. מחלקת האכיפה המנהלית מגבשת את הסדרי האכיפה ומייצגת את יו"ר הרשות בניהול המשא ומתן עם הגורמים המפרים וכן מול מותב הוועדה המנהלית בבקשה לאישור הסדר אכיפה.

שנת 2013 הייתה שנת היישום השנייה של מנגנון האכיפה המנהלית.
עיצומים כספיים
רשות ניירות ערך מוסמכת להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות של חוקי ניירות ערך וכן הפרות לפי פרק רביעי, סימן ד' בחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן- "חוק החברות"), שעניינן חובות מתחום הממשל התאגידי.  לצורך כך הסמיכה מליאת הרשות  וועדה פנימית המורכבת  מיו"ר רשות ניירות ערך ושני חברי מליאה היושבים לצדו (להלן – "הליך העיצום הכספי הפשוט").

בצד הסמכות להטיל עיצומים כספיים כאמור, הוסמכה הרשות להפחית את סכום העיצום הכספי על פי העילות ובשיעורים שנקבעו בתקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), התשע"א- 2011. העיצומים הכספיים נגבים על ידי הרשות ומועברים לאוצר המדינה.

החל משנת 2013, מחלקת האכיפה המנהלית אמונה גם על ריכוז וניהול הליכי העיצום הכספי הפשוט, אשר רוכזו עד שנה זו בידי מחלקות הפיקוח של הרשות.

בנוסף, אחראית המחלקה על ריכוז וניהול הליכי עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – "חוק איסור הלבנת הון"), הקובע כי יו"ר רשות ניירות ערך הינו הממונה לצורך פיקוח ואכיפת חוק זה בנוגע לחברי בורסה שאינם בנקים ומנהלי תיקים.  

הליכים משפטיים בהם מעורבת הרשות הנוגעים להליכי אכיפה מנהליים

מחלקת אכיפה מנהלית מעורבת במענה להליכי עתירה מנהלית המוגשים למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הן כנגד החלטות מותבי ועדת האכיפה המנהלית בהליכי אכיפה מנהלית והן כנגד הרשות בהליכי הטלת עיצומים כספיים פשוטים. במסגרת זו עובדת המחלקה בשיתוף עם הפרקליטות האזרחית מחוז תל אביב בהכנת תגובות ומסמכים שונים הנדרשים בהליך.

עד כאן מתוך פרסומי הרשות לניירות ערך.

תכנית אכיפה פנימית היא מנגנון וולונטרי אותו מאמץ ומיישם תאגיד באופן שוטף כדי לאתר ולמנוע הפרות ועבירות וכדי לוודא ציות של התאגיד ושל היחידים בו לדיני ניירות ערך.
תוכנית האכיפה הפנימית יכולה לשמש גם כטענת הגנה בנסיבות מסוימות במסגרת הפעלת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות (הידוע גם כחוק האכיפה המנהלית).

הרשות מפרסמת באופן פומבי הן את ההקלות שתוכנית אכיפה פנימית יעילה יכולה להעניק ליחידים ולתאגידים, והן את אמות המידה שלפיהן תיבחן יעילותה של תוכנית אכיפה פנימית לצורך החלטה במתן הקלות .

 על מי חל החוק?

ההליך המנהלי יחול על תאגידים מדווחים, על נושאי משרה בהם (דירקטורים ומנהלים), על מנכ"ל (הנושא באחריות פיקוחית), על מנהלי כספים עבור אחרים (מנהלי קרנות נאמנות, נושאי משרה בקרנות נאמנות, יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות) ועל משקיעים בניירות ערך, בעיקר בכל הנוגע לעבירות לשימוש אסור במידע פנים.


העדר ביטוח ושיפוי – בצידו של החוק מוטל איסור על ביטוח ושיפוי קנסות הניתנים במסגרת אכיפה מנהלית. במילים אחרות, מקבל הקנס יהיה חייב לשלם את הסכום מכיסו ואינו רשאי לרכוש ביטוח אשר יגן עליו מפני תביעות רשלנות מצד הועדה. יחד עם זאת, פוליסת אחריות נושאי משרה אמורה לכלול כיסוי בגין הוצאות התדיינות סבירות שהוצאו על ידי נושא המשרה או מי מטעמו בשל הליכי חקירה, הליכים פליליים או הליכים משמעתיים עפ"י כל דין (לרבות הליכי אכיפה מנהלית). כמו כן, במסגרת הפוליסה יש לדאוג כי הכיסוי יורחב לכלול תביעות של צדדים שלישיים הנובעות מהפרה של חוק ייעול האכיפה המנהלית.

על המבקר הפנימי לבדוק את מנגנון האכיפה הפנימית , במידה והתאגיד אימץ את תכנית האכיפה.

מנגנון האכיפה צריך לכלול:
•    מינוי ממונה אכיפה מנהלית:
•    בכל חברת בת ימונה עובד הנאמן לנושא.
•    נהלים  נהלים בנושא.
•    הכנת תכנית אכיפה פנימית.
•    הדרכות בנושא.

•    וועדת ציות שתפקידה לפקח על יישום האכיפה המנהלית בחברה. ועדת הציות אמורה לפרסם את ממצאי הבדיקה בנושא ציות שבוצעה ע"י ממונה .

נהלים היכולים להיות רלוונטיים לנושא האכיפה המנהלית:
א.    נוהל דיווח תקופתי לרשות ניירות הערך.
ב.    נוהל החזקות ועסקאות עם בעלי עניין.
ג.    נוהל איסור שימוש במידע פנים.
ד.    נוהל טיפול בתלונות- הקו החם.
ה.    נוהל בעניין מימשל תאגידי ועבודת הדירקטוריון.
ו.    נוהל עבודה מול רשות ני"ע.
ז.    נוהל חלוקת דיבידנד.